ישנו רצון טבעי אנושי להביא ילדים לעולם שימשיכו אותנו. ואז כאשר הם נולדים מתחיל מסע מניפולציה להפוך אותם למה שאנו רוצים שיהיו.
הקבלה מלמדת אותנו בספר הזוהר כי ישנן שתי דרכים להסתכל על בני האדם.
'מהו' ו'מיהו'.
'מהו' הן כל אותן הגדרות שאנו מבישים על בני אדם.
אקדמאי, ישראלי, יהודי, רופא או עורך דין. קרבי או ג'ובניק. כיפה כזו או אחרת או ללא כיפה.
מספר ילדים שנולדו לאדם וכן הלאה.
ו'מיהו' מסמל את פנימיות האדם.
לצערי רובנו חוטאים בהסתכלות של 'מהו' ומפספסים את ה'מיהו' בילדינו ובכלל באנושות כולה.
טבעי כמו שהזכרתי בהתחלה לרצות שילדינו ימשיכו את המסע המקצועי, הרוחני או הדתי שלנו באותו כיוון מהיכן שעצרנו אך זו גם הסתכלות של 'מהו'.
הסתכלות של מיהו מאפשרת לילד שלנו את הלגיטימיות לקחת את המסע הרוחני שלו ולעשות 180 או 360 מעלות ולהגיע למסקנות של עצמו.
נקודה נוספת שהבנתי במהלך החיים היא שיש שתי דרכים לנסות להפוך את ילדינו להיות כמונו ביראה או באהבה.
כלומר בכפיה או במתיקות.
אבל מה שהבנתי הוא שגם דרך המתיקות היא מניפולציה והיא שגויה.
כמובן שכל אחד מאמין שהעולם יתוקן בצורה כזו או אחרת אך עדיין התקווה הסמויה לגרום לילדינו להיות תעתיק שלנו גורמת סבל רב להם וגם לנו.
לעומת זאת אני רוצה להציע דרך חלופית.
לחיות מתוך ידיעה שלכל אדם יש את התובנות שלו שמביאות אותו ואת כל העולם למקום אחר.
אפילו הנפילות שלו מביאות אותו ואת העולם כולו להבנות והארות חדשות. נכון שהיינו רוצים לראות את ילדינו מצליחים ללא מהמורות כמו שרצינו שהם ילמדו ללכת בלי ליפול. אבל כולנו מבינים שזה בלתי אפשרי.
לכן במקום לקדש את התוצאה נקדש את הדרך – נאמין בקדושת התהליך.
תוך ציפייה ואמונה שכל כאב שלנו ושל ילדינו מוביל לעולם בריא יותר.

מרים דרורי
טיפול רגשי והתפתחות רוחנית
054-8048602

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *