מדוע וכיצד לצאת לחינוך ביתי

חינוך ביתי כי ילדים בראש ובראשונה בשביל לצמוח, להתפתח וכדי שתהיה להם פניות רגשית ללמוד חייבים אהבה, אכפתיות ותשומת לב אישית.
בבית הספר ילדים משרתים את המערכת לא פחות ואולי יותר ממה שהמערכת משרתת אותם. בבית כל ילד הוא אדם אחד ומיוחד ולעומת זאת במסגרות ילדים הם מספר, הם רק עוד אחד שהמורה פעמים רבות לא יכול לתת לו את תשומת הלב הראויה בגלל כל הלחץ שהמורה נתון אליו. ילדים צריכים לצמוח מתוך ידיעה שהם נשמה אחת ויחידה בעולם וכל נשמה צריכה למצוא את הייעוד שלה. לכן אי אפשר להכריח כל ילד ללמוד את מה שכולם לומדים. צריך למצוא מה תחומי העניין של כל ילד ולבנות לו מערכת אישית. את זה המערך הרגיל לא יכול לספק בגלל כמות הילדים בכיתה ועוד סיבות רבות.
הרווח שילד מקבל מהחינוך הביתי ותשומת הלב האישית שמתאפשרת מכך היא ביטחון עצמי וקשר עם הנשמה והאינטואיציה שלא נקטעים בצורה ברוטלית – בצורה שזה קורה במסגרת הבית ספרית.

הבעיה היא שאנחנו המבוגרים שאמורים להוביל את הילד במציאת הנשמה שלו איבדנו קשר עם הנשמה שלנו.

לכן נאלצתי והתברכתי בעקבות החינוך ביתי ללמוד להתחבר שוב אל הנשמה שלי. כמובן שזה תהליך עם עליות וירידות, כי בינתיים החיים קורים. אבל הכיוון הכללי הוא להישמע לקול של הרגע. ללמוד להקשיב שוב לאינטואיציה של כל רגע. לפעמים לקום מאוחר או לצאת לטיול. ללמוד מתוך אוירה של חיות. להתייחס אל כל רגע בחיים כלמידה ולא כרצף של שיעורים דידקטיים כמו בחיי בית הספר. לראות איזה לימוד וחינוך מספקת המציאות של כל רגע. עם ילד קטן תוך כדי נסיעה אפשר ללמד אותו לספור מכוניות או להבחין בצבעים שונים של רכבים חולפים. ולילד יותר גדול אפשר לספר סיפורים היסטוריים או להסביר הסברים גאוגרפיים וגאומטריים ועוד על זו הדרך. והעיקר לשים לב לפניות הרגשית ולמצב הריגשי של הילד אבל גם שלנו. לא לאלץ את המציאות אלא להקשיב לה.

הוםסקולינג או אנסקולינג
ראיתי שבין זוגות רבים יש פער בין השיטה הרצויה על שני ההורים. לדעתי, אחרי הרבה שנים של טעיה ותהייה, כמו בכל דבר האיזון בין שתי השיטות הוא האולטימטיבי. כמובן שכדאי וחשוב להכין תכנית לימודים אך כמו שאמרנו לעיל חשוב להקשיב למנגינת החיים. בתוך תכנית הלימודים כדאי גם לשלב את מטלות הבית השונות לפי גילאי הילדים. הכנת ארוחות או עריכת קניות חסכוניות ביחד הם לימוד חשוב לחיים. מה שנקרא שיעור התעמלות בכיתה יכול להיקרא אצלכם הפסקת שחרור שרירים או טיול בגינה עם משחק פעיל כמו ריצה, כדורסל או רכיבה באופניים.

לימוד שפות
אף אחד לא אמר שלימוד שפה חדשה צריך להיות פעילות סיזיפית ומשעממת. אפשר ללמוד שפה בכיף תוך כדי פעילות בישול, קניות או משחק. החיים צריכים להיות משחק ושמחה. השמחה היא מרכיב עיקרי בחיים שקצת הרבה הזנחנו לשוליים. החינוך הביתי מאפשר לחיות ולהתקדם בחיים מתוך משחק, הנאה ושמחה.

מהם הבורות שצריך להיות מודעים אליהם?
אחד הדברים שהבנו זה שיש סיכוי שנצטרך לוותר על רמת חיים כלכלית מסוימת לטובת החינוך הביתי. מבחינתי זו מסירות נפש שטומנת בחובה גם מסר חשוב לילדים. עם ישראל תמיד קידש את החינוך על פני הכסף. בימינו הגישה הרווחת היא שחינוך הוא בשביל שאדם יוכל לרכוש מקצוע טוב ורווחי, אבל חינוך הוא הרבה מעבר לזה. מה גם שאנו רואים המוני אנשים בעלי מקצועות טובים, אפילו עורכי דין, אנשי הייטק או רופאים שלא עובדים כי המצב הנפשי שלהם לא מאפשר להם להחזיק עבודה, או כי הם חסומים בצורה כזו או אחרת להתפתח בחיים. חינוך הוא קודם כל לבנות אדם שלם, וגם לתת לו השכלה ומקצוע. אבל החינוך קודם להשכלה ואת זה קצת שכחנו. בגלל זה אנחנו בסוף בוכים על כך שילדינו חיים בעולם מושחת מלא בפשיעה.
בנוסף צריך לשים לב לא לנסות להגשים את החלומות שלנו דרך הילדים. צריך לזכור שאנו פה לעזור להם להגשים את ייעודם ולא הם כאן כדי לעזור לנו להתגבר על החסרונות והחלומות השבורים שלנו. אלוהים הפקיד את הנשמות העדינות האלו בידינו כדי שנעזור להם לצמוח. הצמיחה שלהם היא לאו דווקא להשלים את מה שאנחנו לא הצלחנו.

האור של חנוכה
חג החנוכה בין השאר מכיל בתוך שמו את המילה חינוך. ומסמל את ניצחון תרבות הרוח והחינוך הפנימי על פני תרבות יוון הגשמית. ונשאלת השאלה, כיצד מחנכים את הדור הבא להאמין בעולם טוב יותר ולפעול לבנייתו. הסוד טמון בהבנה כי יש שלוש דרכים לחנך. האחת היא ללכת לפני הילד ולהאיר לו את הדרך, רובנו נוהגים בדרך הזו, השנייה, היא לתת לילד להוביל את הדרך והשלישית היא ללכת עם הילד ולחפש את הדרך ביחד. גם כאן נראה לי שהשילוב הוא המוביל לניצחונות. ללכת יחד עם הילד ולהקשיב לרחשי הלב המראים לנו מתי הילד צריך שניקח יותר פיקוד ולשים לב מתי הלב שלו מוביל אותו בכיוון נכון וצריך רק לא להפריע לו.

זכויות התלמיד
כולנו מודעים לחוק חינוך חובה אך אנו לא כל כך מודעים שיש לנו גם זכויות מול משרד החינוך. לדוגמא מגיע לנו לקבל שירותים מבית הספר גם אם הילד אינו מבקר קבוע בבית הספר. לאור הנשירה הגלויה והסמויה המתגברת מיום ליום, בתי ספר רבים מוכנים להגיע לפשרות מגוונות ברמת הקשר בין הילד למסגרת. אם הילד מעדיף רק שיעורים מסוימים אפשר לדון על כך עם ההנהלה. וגם אם הילד רוצה להגיע רק לספריית בית הספר או רק לצאת לטיול שנתי, מחובת בית הספר לממש את הזכות הזו.
זכות נוספת שגיליתי לאחרונה היא כי ילד שחולה מעל שבועיים זכאי למורה פרטי מטעם משרד החינוך. מעבר לכך יש אפשרות למורים תומכים לילדים הלומדים בבית הספר. אך אף אחד לא אמור לדעת אם הילד לומד בבית הספר או לא. כל אדם יכול להיכנס לאתר משרד החינוך ולקבל מורה פרטי תומך בחינם או להצטרף לשיעורים קבוצתיים אונליין.

קבוצות תמיכה לחינוך ביתי בווטסאפ
כדי לעזור לכם לחבור למשפחות אחרות הקמנו לאחרונה מערך קבוצות תמיכה ברחבי הארץ. בקבוצות אלו קמות יוזמות שונות לחינוך אלטרנטיבי ופעילות מגוונת של תלמידים בחינוך הביתי. שלחו הודעה לטלפון שמספרו 054-8048602 כדי שנצרף אתכם לקבוצה באזור מגוריכם.

 קאוצ'ינג להעצמת תלמידים והורים
כמו כל התחלה חדשה גם כאן לא תמיד פשוט. תוכלו להיעזר בעשרים שנות ניסיון של חינוך וחינוך ביתי כדי להחליט מה מתאים לילדכם ולמשפחתכם. אם קשה לכם להחליט מהו הצעד הבא הנכון לילדכם, צרו קשר ונעזור לכם לגבש תהליך בונה לצמיחה, כי כל משבר בחיים הוא הזמנה להאיר אור חדש. אנו פה לשם כך.

הכותבת: מרים דרורי, אמא לשבעה יהלומים, פסיכולוגית, קאוצ'רית, מחברת הספר כל יום יהלום ומנחה תהליכי ריפוי נפשיים בכלים שונים (תרפיה נרטיבית, מדיטציה, דמיון מודרך, NLP ועוד).
לטיפול אישי, הרצאה או סדנה מוזמנים ליצור קשר
054-8048602 
או באימייל miriam@drori.org